אמהות אובדות

אמש התקיים טקס יום זיכרון בבית הספר שבו לומד בני, בית ספר יסודי בת"א, ואני זו שליוויתי אותו לשם. ערב סגלגל זרוע ענני לוונדר, משפחות רחוצות ויפות נוהרות ויושבות בסדר מופתי על הכסאות, שקט. צפירה לא אחידה, ואז המסכת. הקראת שמות הנופלים בוגרי בית הספר על ידי תלמידים ומורים במשותף, כוללת פירוט של תאריך הלידה, [...]

כמה מחבריי הטובים טוענים שאני חיה בסרט. לא סרט אימה או מותחן. אפילו לא דרמה. אני לגמרי חיה בז'אנר הקומדיות הרומנטיות. בחמישי האחרון כיכבתי בעיבוד מציאותי מרתק לסיפור סינדרלה הישן והטוב. היה מרתק. בוקר – הבנים אצל אבא שלהם ואני מפרגנת לעצמי את הבוקר ברגוע, קפה ועוד אחד וטרנינג מהוה. בית. אני שמה שעועית להשרייה [...]

אנחנו חיים בחברה המקדשת ילודה. אנחנו עמוק במזרח התיכון, היכן שממש לא מקובלת הגישה האגואיסטית של הנאה מחיים נטולי חיתולים עמוסי קקי ושלוליות קיא. חשבנו שאנחנו אירופה, אבל בכל הקשור לנושא האנטי ילודה, אנחנו עמוק בלבנט. המסלול הזה של בית ספר- צבא-אוניברסיטה- חתונה- ילדים. מי אמר שאלה ה-חיים? אולי דווקא חיי הנוודות, האנטיתזה לבורגנות ולקבוע [...]

"מים בששון" או "מים בממון" בקיץ האחרון קיבלנו כולנו, כל תושבי מדינת ישראל צל"ש גדול – הצלחנו לחסוך באמת הרבה מים.  אבל חודשים ספורים אחר כך – משקי הבית חזרו לצרוך מים.  ברגע שאין פרסומת שמבהירה כמה המצב קשה – כאילו נשכחה באחת הבעיה.  במשתלות בארץ אזל הדשא (אתם מוזמנים לבדוק זאת). כולם שתלו דשא [...]

לפעמים הילדים זה רק תירוץ .  מכירים את ההרגשה הזאת של סוף היום, הילדים כבר ישנים, הבעל במחשב וכל מה שבא לך  זה להרים את הרגלים על השולחן בסלון, ביד אחת כוס קפה ובשנייה השלט, ואחרי כמה דקות שלטוט לנחות על איזה קומדיה בריטית, תוכנית בישול, דרמה משפחתית או תוכנית ראליטי כזו או אחרת?  כמה [...]

אל תשאלו. אתמול בערב השתתפתי בסדנת בישול בריא שהנחתה השפית מיקה שרון לצידה של הדיאטנית סילבינה מצקין לוי, כמוזמנת מטעם חברת יח"צ המקדמת גלולת הרזיה חדשה (רדוקטיל). אם הייתם אומרים לי פעם שאבטל את זמני כדי להשתתף באירוע כזה, הייתי מנתקת לכם את המסנג'ר בפרצוף. אבל אתמול נהניתי. בהאנגר 2 ביפו כונסו כ40 מתלמדים, שחולקו [...]