למצוא את החיים שלי בחזרה/ חנית כהן
של מי החיים האלו לעזאזל ? שלי ? לא.
פעם החיים היו שלי, הייתי קמה בבוקר כשבא לי, הולכת לישון כשבא לי ויוצאת לבלות איפה שבא לי. כשיצאתי בטעות מהעבודה מוקדם, ביליתי עם חברות או עם בת הזוג. חיים רגילים, שלי.
בניגוד להריון בו לא מצאתי את עצמי בכלל, ההורות באה לי בקלות, אולי בקלות רבה מידי. אני קמה בלילה כשהיא בוכה, קמה בבוקר כשהיא מתעוררת ועוזבת הכול כשהגן מסתיים.
לפעמים רק נראה לי שאיבדתי את עצמי בתהליך.
במשך שנה אפילו לא שמתי לב לזה, כל מה שעניין אותי היה הילדה. רגע – בואו נשים את זה בפרופורציה, גם היום היא הרוב המוחלט של מה שמעניין אותי. אני רק לא רוצה להיות כזו.
אני לא אימא טוטאלית או חונקת, הילדה גדלה בהזנחה בריאה, מגיעים הביתה אני על המחשב והיא משחקת, היא על המחשב ואני קוראת ולפעמים אנחנו קוראות יחד, הולכות לגינה וכו'. אבל, החיים שלי בהחלט השתנו (שזה הגיוני) ובהחלט סובבים סביב הילדה (שזה פחות הגיוני).
ואולי זה רק עניין של זמן ושנים, יכול להיות שככל שהם גדלים את לומדת לגדל לעצמך חיים מחדש. אני באמת לא יודעת. בינתיים החיים שלי נעים במעגל קסמים קטן וידוע מראש. קימה באזור 6:30, התארגנות, גן, עבודה, 4:00 איסוף מהגן, גינה או משחקיה או בית, 6:00 מקלחת + א.ערב + השכבה.
אחרי כל זה, אם יש לי כוח או שאין לי ברירה אני עובדת. אם אין כוח אני שוקעת לפרק מסדרה או לספר קליל. וזהו, אלו החיים שלנו. מידי פעם יש לנו מעט זמן (ובעיקר אנרגיות) לשיחה זוגית, פעם בשבוע יש אחה"צ חופשי כשהילדה אצל סבתא..
אני עוד מנסה להבין איך אני מתנהלת בכל זה, כשהיא הייתה תינוקת ממש קטנה פשוט סחבתי אותה איתי לכל מקום, היום זה כבר פחות פשוט (ועדיין היא הייתה בפתיחה של iDigital בדיזנגוף סנטר לא מזמן).
הגבולות ביני לבינה עוד מוזרים לי, נכון מראש אני אדם שקשה לו לשים גבולות. אבל כאן זה אפילו יותר קשה ומסובך. מאידך אולי כפי שעם הזמן הפסקתי לקרוא את פורום "הורים לתינוקות" וחזרתי לקרוא קצת יותר מדע בדיוני, זה רק עניין של זמן ומינון.
ההורות היא חוויה מדהימה וקשה ומעניינת. זה עולם אחר, לפחות עבורי. אני עדיין מנסה להשתלב.
חנית כהן, אמא, אישה, בת זוג. בעלת עסק עצמאי לבניית אתרים (http://hannitcohen.co.il) ובלוגרית (http://dakars.info)
[...] (ולכן הכותרת) אבל ריקי קראה לו בשם יותר אופטימי "למצוא את החיים שלי בחזרה". אתם כמובן [...]
הי חנית,
מסכימה עם מה שכתבת! אנחנו אימהות וזה תפקיד ממלא, גדוש ומהותי אבל אנחנו גם נשים, אימהות, בנות זוג, עובדות, בנות, ועוד..
חשוב כל כך לתת לעצמנו גם את המקום הזה. גאה בך שאת שם.
מודעות עצמית חשובה מאוד במקרים האלה בעיני.
הי חנית ,
את צודקת . ככול שהילדה תגדל , החיים שלך יחזרו אלייך …
את תלמדי לתת גם לעצמך ולהנות מזה .
כשהם קטנים , אנחנו סובבות סביבם .
הורות זה תהליך של למידה כל הזמן .
זה כייף אדיר כשהם קטנים – תהני מכל רגע , כי זה עובר כל-כך מהר …
[...] (ולכן הכותרת) אבל ריקי קראה לו בשם יותר אופטימי "למצוא את החיים שלי בחזרה". אתם כמובן [...]
תודה יעל.
הלוואי שהייתי שם.
אני רק מתחילה להבין איפה אני צריכה להיות ומה המטרה הסופית.
אין ספק שהדרך ארוכה, אבל אני בטוחה שעם הזמן וככל שהילדה תגדל שתינו נגיע לשם