איך אשרוד את אוגוסט/אורלי שמיר
אמצע החופש … מריחים את זה כבר??? אני לא בטוחה שזה ריח של החודש שעבר או שאולי הפחד מהחודש שהולך להגיע ואולי אני מנסה להריח את הסוף?
מה שלא יהיה זה ריח לא רע … החודש הראשון של החופש הגדול אוטוטו נגמר אמנם איתו יגמרו הקייטנות ומלבד "שאריות" קטנות של מחזור ב' וסיום שנה בפעוטון זה אוטוטו פה ובגדול!!!
אז מה היה לנו החודש? השיגרה דיי השיגה אותנו כי הכל היה במסגרת והכל היה ידוע מראש הילדים היו דיי מלאים ענין מהקייטנות אז הצלחנו לשרוד אחר צהריים שקטים ברוב הפעמים אמנם קפצנו קצת לחברים וחברים באו לפה מסיבת יום הולדת כיתתית כדי לשמור על איחוד (ותודה לאל על כך!!) שבתות שמורות לנו ביחד אז היינו באוטופיה בבחן – מקסים מקסים מקסים ומאוד מרתק למרות החום הגדול הילדים הצליחו להנות מהג'ונגל הלא טבעי אבל משגע ביופיו.
התכנון הוא שבאוגוסט האיש ייקח שבועיים ראשונים חופש להיות עם הילדים ואני בשבועיים האחרונים. אלא שכבר נתגלו כמה חורים…."את יכולה לבקש שישמרו על מיקה ביום שני…" פתאום צצים כל מיני דברים שהדאיגו אותי מלכתחילה , מה לעשות? אני שונאת לבקש טובות.
אז איך אני מתכננת לעבור את זה?
אני מקווה שאף אחד מבריאות הילד לא קורא את הדברים האלו, כי עוד יכניסו אותי לרשימת האמהות המזניחות:
אוגוסט הולך להיות חודש עם ים בריכה גינה: בשעה 8 בבוקר עד 10 סרטים בבית קצת יצירה, והמון נשנושים למילוי זמן ריק . אני מבטיחה להכין ארוחות ביחד – פיצות חביתות סלטים . אני בטח אמצא משהו לצבוע – שהם ילכלכו אבל היי אמא צבעה הם רק עזרו!!
אולי נעצב איזה חדר או שניים עם ציורים זה יכול להיות ממלא זמן אמיתי ולא לשכוח קניות לשנה"ל הבאה (אוף שתבוא כבר) אוטוטו ועל זה בנפרד.
הנה רשימה של דברים שאני חושבת שנעשה :
מי מתנדב לנקות את המקרר???
מי מסדר את ארון הפלסטיקים וארון הסירים?
בואו נמיין בגדים ונעשה תצוגת אופנה.
אני חושבת שאפשר לעשות בית קולנוע בחדר אם נחשיך אותו.
קמפינג בסלון?? שמיכה גדולה כמה כיסאות ומקלות כביסה זה יהיה מצויין.
אולי השנה נתחיל מסורת של קיר חמסות?
אני חושבת שנעשה חלון חדש בחדר בו נטביע את כף היד שלנו בצבעים עליזים ונרשום תאריך – עד שנה הבאה יהיו כמה ידים גדולות יותר מתחת.
אני בטח אחשוב על עוד כמה דברים אבל היי לא הכל בבת אחת . יש לכם רעיונות?
להפוך מידי פעם את היום: לקום נורא מוקדם וללכת לגן משחקים עם אופניים כשעוד קריר ונעים, לעשות פיקניק ארוחת בוקר מהמכולת (שוקו ולחמניה?) ולחזור להתעלף בבית כשמתחמם.
או הפוך – להכניס אותם לשנת צהרים, ובתמורה להסתובב בחוץ בערב. ים? גן משחקים? משהו כזה.
ללכת למוזיאון עם מחברות, כלי ציור וסנדביצ'ים.
בעבודות בית: לשטוף רצפה ביחד, כשהם בבגדי ים (אם הילדים פושטקים כמו שלי, כדאי גם קסדות).
יומית בקולנוע (קצת בעיה עם התינוקת)
האבא בעניין של טיולים אז ייקח אותם לכל מיני מעיינות.
לקנות בוחטה של חומרי יצירה (עולה כמו יום בקייטנה פרטים), ולשחרר כל פעם משהו אחר: פלסטלינה ופימו, טושים מגניבים, יש טושים לציור על חולצות.
יצירה מחומרים ממוחזרים – אני אוספת רעיונות כאן http://kayamut.blogspot.com/search/label/יצירה
חלקם רק להשראה ודברים מסובכים, אבל יש גם דברים לילדים.
להפקיר בידיהם מצלמה/מצלמת וידאו ולתת להם להכין מה שבא להם. הם נורא אוהבים לראות את השטויות שלהם על המחשב אח"כ.
אפשר להכין כרטיסי שנה טובה מושקעים (ואגב כך לזכור שבדיוק שבוע וחצי אחרי שהם מתחילים ללמוד הם חוזרים הביתה לחופשות של החגים. שלא יתאמצו. מתי יזיזו את החופש הגדול לאוגוסט-ספטמבר במקום יולי-אוגוסט??)
מיונים: של צעצועים, של ציורים שהצטברו. בהתחלה הם ממש עוזרים למיין, ודי מהר נתפסים על צעצוע שכוח ומתלהבים למשחק (אחרי שדקה קודם הכריזו שמשעמם להם).
טוב שהעלית את הנושא – גם אני צריכה להתכונן….
רעיונות חמודים
עוד רעיונות: חפש את המטמון
סימני דרך (המשחק ההוא עם הגירים כמו פעם)
הי אורלי, דעתי תהיה כאן מאוד לא פופולרית אבל בכל זאת אני חייבת לכתוב אותה.
תקשיבי, לכל התכנונים שלך כאן אני צריכה שנה מראש הכנה נפשית ועוד שנה אחרי להתאוששות, ואופס שוב יגיע אוגוסט… אני מזמן הפנמתי שהחופש לא נועד בשביל להעביר את הילדים הישרדות. זה נחמד מאוד לצאת לטייל יחד, לעשות דברים יחד, אני אפילו מתכננת קמפינג עם חברה והילדים – רק שתינו והילדים. האבהים לצורך העניין משוחררים מעול האוהל ושינה על מזרן בגובה הדשא, אבל!!! הילדים לא ישטפו איתי ריצפה. אני גם לא מתכוונת להרגיש שכל פעם שאני יוצאת מהבית אני אורזת את כולו כאילו אני עוברת דירה. הם מפעילים את עצמם יפה מאוד ולפעמים יש להם רעיונות שלא חשבתי עליהם ולא הייתי מעלה בדעתי. בקיצור מה שאני מנסה לומר כאן זה שהם צריכים להיות פעילים לבד ולא תמיד להפעיל אותם. עם כבר אני נאלצת לצאת לחופשה, אז בא לי חופשה. קניתי להם גירים, כאלו כמו פעם שמציירים על לוח, יש לי רחבה של חניה למטה – שיקשקשו עליה עד אין קץ. אני אצלם מלמעלה את היצירות.
בקיצור אורלי היקרה, את מוזמנת להרגע, לנשום אויר ולהבין שהחופש שנשאר בלי שתשימי לב ייגמר. מותר לך לנוח ואפילו רצוי.