מצב כפית/ עידית פארן
במסגרת "פרוייקט 10" ראיינה עידית פארן את ילדיה על מחשבותיהם על האמהות שלה. הילדים:
אמרי 20 וחצי בצבא.
תמוז 18 וחצי בכיתה י"ב
ינאי 13 לומד בכיתה ז'
יסמין 11 לומדת בכיתה ה.
משמאל לימין: ינאי, אמרי, תמוז, יסמין
עם כוס הקפה ביד ינאי (13 בדיוק) בדרך לכיור, כדי להניח אותה שם עונה לשאלה שלי:
(האם היית מחליף אותי ובמי)
"בעצם לא הייתי מחליף אותך, אני שמח כמו שזה"
ולי נדמה שיסמין (11) נועצת בו עיניים של לביאה קטנה
ולי נדמה שיסמין (11) נועצת בו עיניים של לביאה קטנה
במה אתם דומים לי
תמוז(18 וחצי): לא דומה לך בשום דבר
יסמין: את אופטימית?
(היא בטח מתכוונת לזה שבאופטימיות היא דומה לי)
ינאי: לא דומה לך.
במה אתם גאים בי?
תמוז(18 וחצי, יב): בשניצלים שלך.
(אני מתגלגלת מצחוק, )
גם בניוקי שאת מכינה.
יסמין: באומץ שלך, באמת אני מתכוונת לזה אמא, איך שאת מתלבשת.
(צחוק של מבוכה, אסור לי לראיין אף אחד נראה לי)
ינאי: בזה ששמרת את המחברת הזאת,
(מחזיק ביד מחברת עם כל ה"חוכמות" שלהם מגיל עשרה חודשים ומעלה).
במה אתם מתביישים בי?
תמוז: לא מתבייש בך אף פעם.
יסמין: כשאנחנו מדברים ויש חברות שלי ואת במצב כפית:
(מצב כפית, זה שאת מתגלגלת מצחוק כאילו ששתית משהו, אמא)
ומערבבת סלנג עם מילים לא מתאימות רגילות כאלה.
ינאי: לא מתבייש בך אף פעם.
מה מעצבן בי?
תמוז האדישות שלך.
(בעצם, אנחנו כן דומים כי גם אני אדיש…)
הזיכרון הראשון שלכם ממני
תמוז:אני זוכר אותך (בגיל 9 וחצי שלו) יושבת ליד השולחן ומכינה את האנשים האלה מברזל.
ידעת למה זה?
ידעתי שזה לתערוכה ושטויות של אומנות.
(באמת האנשים האלה, דמויות , היו מכסף והצגתי ענק שהם תלויים עליו בתערוכה של הJJDA ביפן
בערב פתיחה של התערוכה הזאת, שלא טריוויאלי להתקבל אליה.דיברתי, ואני זוכרת את זה ממש טוב
על הילדים שלי, לא היתה משמעות בכלל ל"איך חשבתי על העבודה הזאת ואיך הכנתי אותה").
מרואיין שלא נוכח בשעת הראיון בבית הוא הבכור, אמרי שמשרת בצה"ל.
מה הוא חושב על אמא אני יכולה לתאר במשפט אחד:
בגיל שנה וחצי, לפני 19 שנים בקירוב,
הוא נכנס יום אחד הביתה, אחרי הגן, ניגש עם המוצץ בפה (בדיוק כמו מגי סימפסון) אל מרכז הסלון הקטן הרים את הטיטול מהרצפה והלך איתו לפח
את המבט שהיה לו על הפנים אני לא שוכחת עד היום:זה היה "מתי , מתי תלמדי להיות אמא?"
תודה לריקי כהן, הנסיון להאיר את הדברים בסוג כזה של זרקור גרם לי להרבה צחוק בשעות האחרונות,
וזה היה נפלא.
נהניתי לקרוא. משעשע. גם התמונה יפה. מה הם אוכלים שם בצלחות היפניות הקטנות הללו? נראה מעניין…
הם אוכלים פונדו (שוקולד)
ומצחיקים אחד את השני…(והשלישי והרביעי)
תודה ששיתפת
רגעים קטנים כאלה
הם הכי טובים
הצלחת להעביר אינטימיות גדולה במספר שורות קטן, אהבתי.
תשמרי את התשובות שלהם.
את יודעת למה…………………
מוכנה ,בשבילי ,לענות על כל השאלות ששאלת אותם ????????????????????
אמאשלך
הי,פשוט ומקסים,
הדינמיקה בין כולכם מעבירה הרגשה טובה
של בית עם המון שמחה.
תודה על כל התגובות
לא בטוחה שאני מוכנה לענות על כל השאלות בעצמי…
בעילום שם בשמחה!!
[...] מצב כפית [...]
[...] פארן נאלצה לשמוע מביתה יסמין כששאלה מתי הם מתביישים בה: "כשאנחנו מדברים ויש חברות [...]