ובמקום הראשון/ ריקי כהן
- עד לפני כשנה היו ברשת העברית מעט בלוגים שהוקדשו להורות. בחודשים האחרונים זה משתנה, כשבלוגים חדשים גודשים את הרשתות החברתיות, אולם האופי שלהם, בניגוד לבלוגים החוויתים אישיים כמו זה שלי ברשימות, הוא בעיקר מגזיני-צרכני ועם זיקה ברורה לעולם הפרסום, בדומה לבלוגים האמריקאים שזכו לתשומת לב גבוהה השנה. בלוג אחד כזה שמביא תוכן יעיל ונחוץ הוא "יש לה – רעיונות מה לעשות עם ילדים". עונה לצורך אקוטי במיוחד שלי ושל אמהות אחרות ברעיונות, טיפים, מרשמים. החלוקה לקטגוריות נרחבת ומציגה קשת של פעילויות בבית ובחוץ לגילאים שונים.
- הסופר עידו אנג'ל בסיפור קצר "מחר נדע" על אב לעתיד ותחושותיו החריפות ביחס להריון וזהות התינוק. כתיבה משובחת, פסיכולוגיסטית, לסופר המבטיח ומקיים שהוציא לאחרונה את ספרו הראשון "הסיפור של מיכאל".מתי יהיו כאן בלוגים של אבות שחושפים את עולם הרגש החצוי שלהם לגבי אבהותם, ועוד?
-
- בביאנלה היום תיכונית בחיפה מציגה צלמת בשם אנג'ליקה שר תמונות של ילדים במשפחה, בסיטואציות ביתיות-משפחתיות. עבודתה המרתקת משקפת עולם מעורער ושסוע, עולם הילדות קודר, לופת אותך בצבעיו הפסיכדליים, וברמזים המציפים שעולים מהחפצים והדמויות, חלקן נוכחות חלקן מטושטשות. גם מיצג הוידיאו של מירב הימן, הארוחה, בו היא מוסיפה לעסוק בטקסים המשפחתיים, מעניין ומשעשע.
- בבלוג המצויין "בלינג בלינג" פרסמה ליאת ורדי-בר את תחושותיה הנסערות אחרי הלידה תחת הכותרת "פוסטראומה". זו עדות קשה ומיוסרת, שחשוב לקרוא כי יש מעט מידי ממנה בחוץ. לא מדובר באי נחת חיננית עם קורט הומור שתעבור, אלא בקושי חשוף וחודר שאני זוכרת היטב מתקופת פוסט הלידה שלי והרבה אחריה.ואם כבר נגעתי בזה, אולי יעניין אתכם לדעת מי הפוסט שזכה להכי הרבה חשיפה באתר הזה? גם אני הופתעתי, זה הפוסט הזה. אולי באמת יש לדברים האלו מקום.
יש לכם המלצה על פוסט שכתבתם, אתר שנתקלתם בו? תנו לי בתגובות!
חג שמח
שלום ריקי,
אני בלוגרית בתחילת דרכי- אשמח אם תתני את חוות דעתך על האתר.
תודה