אמהות אובדות

רשימה אחרונה בסדרה "רגע חשוב באמהות שלי". נזכרתי, או בעצם, הילד הזכיר לי היום. יש לו דרך לפעמים להיזכר פתאומית בדברים קטנים שמערערים את היציבה האימהית שלי. "את זוכרת שהלכתי לך לאיבוד ונורא כעסת עלי"? בוודאי שזכרתי, ואיך אשכח?  אדרת האמהות שלי ספוגה בכתם הבלתי דוהה הזה. חמש שנים אחורה, הוא בן שלוש וחצי, אחותי [...]

רשימה עשירית ולפני אחרונה (היא תהיה שלי) בפרוייקט רגע חשוב באמהות שלי, פורסמה במקור בבלוג "מושבה חופשית" לפעמים אני מצטערת שקורים דברים ואני לא מתעדת אותם בזמן אמת. (למה?) כדי לראות את הפאזל של החיים בהתהוות, בזמן אמת. למשל הבית שלי, שאותו אני מדמיינת לפרטי פרטים כתובים – ריחות, צלילים, טמפרטורות, תחושות, מעשים. כשכתבתי אותו [...]

רשימה תשיעית בסדרת "רגע חשוב באמהות שלי". רגעים. רגעים משמעותיים עם הילדים. רגעים של אמהות. אפשר לומר שאני ציידת אובססיבית של רגעים כאלו. צדה  אותם במצלמה בלי הרף. מקפיאה אותם במילים כתובות. משחזרת אותם שוב ושוב (ושוב …) בשיחות עם אבא שלהם, עם החברות, המשפחה. כשהתבקשתי לכתוב על רגע כזה, זה נשמע בו זמנית קל [...]

רשימה שמינית בסדרת "רגע חשוב באמהות שלי". אני תרה אחר הרגע האחד. זה שריפרף בי אושר. היו לא מעט. בוודאות. זוכרת אותו משחק בסלון, בן שנה וחצי אולי פחות, מפסיק לרגע וניגש. לא זוכרת מה עשיתי באותו הרגע. "אמא, את רוצה שאני אשיר לך שיר?". אמרתי שכן והוא התחיל לשיר את "אמא יקרה לי" מדגיש [...]

רשימה שביעית בסדרת "רגע חשוב באמהות שלי". היא רואה סרט מצוייר. אני יושבת במטבח וכותבת, כמו לעצור לנשום שניה. בחוץ הפוגה בין גשמים ובפנים מתפשט ריח המרק המתבשל. היא נשארה איתי היום, ולא הלכה לגן. יצאנו לגן שעשועים עם ארוחת צהריים בקופסה, אחר כך עברנו בסופר. היא שאלה, אם כל האנשים בעולם היו יכולים לגור [...]

רשימה שישית בסדרת "רגע חשוב באמהות שלי". עלמה לא היתה התינוקת לה ציפיתי. לא שציפיתי למשהו ספציפי, אבל שום דבר לא הכין אותי לקושי הגדול שהגיע עם עלמה. הקושי שכמעט לא ניתן להכיל, שעות העירות והבכי המרובות, חוסר הנכונות שלה להיות אצל כל אדם מלבדי וחוסר הנכונות של אחרים לקחת אותה בהתאם, מירמור כללי בהוויה [...]

רשימה רביעית במסגרת סדרת "רגע אחד באמהות שלי". ביום הראשון של הקייטנה אני נכנסת להעיר אותו, מודעת מאוד לחששות שלי. מקום אחר וחדש, ילדים אחרים. הפחד שייטמע בהמון. בקייטנות המדריכים תמיד מתנצלים בחצי פה, שהם לא מכירים את השמות של הילדים ושאי אפשר לצפות שיזכרו את כולם על היום הראשון. זה לא אישי נגדכם, הם [...]

רשימה שלישית בסדרת 'רגע באמהות שלי'. לפני שנתיים, כמה ימים אחרי תחילת שנת הלימודים מצאנו דירה אחרי הרבה חיפושים. הבנות היו כבר רשומות לגנים, הקטנה לגן פרטי והגדולה לטרום חובה, אחרי מאמץ קל יחסית בעירייה הצלחתי להעביר את הגדולה לגן טרום חובה קרוב יותר לבית החדש אבל רחוק מהבית הישן. הפיתרון היה שעד שנעבור דירה [...]

פוסט נוסף בסדרת "רק רגע אחד", נשים כותבות על אמהותן. מה מבודד רגע הורי אחד מבין כל הרגעים ההוריים האפשריים וטוען אותו במשמעות? אולי צליל הקנאק של סגירת מעגל: כשהבן הבכור שלי היה דרדק בן שנה וקצת, קניתי לו את הספר 'מיץ פטל'. לא נולדתי בארץ, גם ההורים שלי לא. בשכונה בה גדלתי דיברו כל [...]

אני לא יכולה לשים את האצבע מתי בדיוק זה קרה, אבל מתישהו אחרי הגירושים, שאירעו כשבניי היו בני 12 ו–10 וחצי, הם התחילו לשאול אותי בכל פעם לפני שהיו הולכים לאביהם – אמא, את צריכה משהו לפני שאנחנו הולכים? אפשר לעזור לך במשהו? וזה לא שקודם לא היו עוזרים. אני ובעלי עבדנו קשה מאוד מאז [...]