אמהות אובדות

אמש התקיים טקס יום זיכרון בבית הספר שבו לומד בני, בית ספר יסודי בת"א, ואני זו שליוויתי אותו לשם. ערב סגלגל זרוע ענני לוונדר, משפחות רחוצות ויפות נוהרות ויושבות בסדר מופתי על הכסאות, שקט. צפירה לא אחידה, ואז המסכת. הקראת שמות הנופלים בוגרי בית הספר על ידי תלמידים ומורים במשותף, כוללת פירוט של תאריך הלידה, [...]

"את לא נולדת אשה, את נעשית אשה", הוא אחד המשפטים המפורסמים של סימון זה בובואר, מתוך ספרה המכונן "המין השני". המשפט הזה מלווה אותי בהרהורים תוך כדי אחת המלאכות החשובות ביותר בחיי: להיות לדמות משמעותית בהפיכתה של ביתי לאשה, וזה רק כעשור בערך אחרי שאני עצמי עמדתי על טיבה של הפיכה זו. רק לפני כמה [...]

הבטחתי הודעה דרמטית, אבל בפוסט זה אשתף אתכם במחשבותיי ובדילמה לגבי האתר. אמהות אובדות קיים מיוני 2009. החזון שלי היה לתת קול ובמה לאמהות ואבות שמבקשים להציג את הצד הנסתר והמושתק של ההורות: את הרגעים הסיזיפיים, השוחקים, האמביוולנטיים, את השאלות הלא פוטוגניות, ולצידם גם שיחה, שיתוף ודיון. השם שבחרתי מבטא כמובן את המציאות המופרכת פעמים רבות, [...]

הבן הבכור שלי בן שמונה. לפעמים הוא עבורי מפה שקופה. אני מזהה את הכתמים שנצרבו בו באשמתי מאז שהגיע לעולם ואני אמו. רציתי אחרת, הבטחתי לעצמי שאצלי זה לא יהיה כמו, זה יהיה כל כך אחר, הסיפור שלנו, אבל המציאות הייתה מורכבת יותר. כתמי התורשה הגנטיים, הפסיכולוגים, כמו כתמי לידה, לא יימחו בעזרת שום חומר [...]

לפעמים צריך להרים את הראש רגע, ופתאום מתגלה שהאגם שבו את שוחה יבש לגמרי. התכוונתי לפרסם פה פוסט אינדקס של בלוגריות אמהות. מעין ריכוז שישמש את הקוראים, משרדי הפרסום, יחסי הציבור, וכל מי שמתקשר אלי פעם ביומיים בבקשה "תמליצי לי על בלוגריות אמהות". כבר זמן מה שאני מתהלכת בתחושה שלמרות כל הכתבות בנושא הזה, ההוא [...]

לליל המדענים הגענו בשלוש בצהריים. ביקוש היתר לסיורים אילץ אותנו להתחיל מוקדם, שיא החום הכבשני בסוף ספטמבר שמרגיש בדיוק כמו יולי, בסיור בגן הזואולוגי החביב, שמתאים לפעוטות. אחרי 45 דקות פרשנו ונמלטנו למזגן של ארומה בבית התפוצות, מחכים לקצפת של הערב. האירוע הזה הגיע בעיתוי מושלם מבחינת הבן שלי שנלהב באופן פולחני כמעט בנושא ניסויים [...]

כבר בדרכי למטה, במדרגות שצוללות למקלט אני שומעת את נירית, המילים שלה גואות במדרגות כמו נחשול עוין עד אלי, "ואז שמעתי אותה אומרת, אני אתן לך סטירה! שמעת?". קפאתי. הרגשתי איך קרח דוקרני מטפס לי מהרגליים למעלה, ומשתק אותי. "ואוו, זה ממש נורא", אומרת ליאת נעמני, "מזעזע". השיחה לא נספגת בקירות המקלט, היא מצלצלת לי [...]

הקריאה בספר של איילת ולדמן, "אמא רעה" תופסת אותי על פרשת דרכים לא ברורה עד הסוף, בקשר לעיסוק שלי ולמחשבות שלי על אמהות, ועל המחירים שהיא גובה. אני מסכימה עם הרבה מהטענות של ולדמן, שיש להן חשיבות רבה בהצגת החברה האמריקאית השבעה והפרברית כפנאטית בתחום ההורות. בהצגת האמהות כדת אצל חלק מכותבות התגובות והבלוגים באתרי [...]

כמה דברים מעניינים שכדאי לקרוא או לראות. עדנה אברמסון מהבלוג המעולה "הרפובליקה הספרותית" כותבת על המצוי בספרי פעוטות, מסתבר שיש דפוסים חוזרים, מעניין: "מילא חתולים, שאפשר לומר שממלאים את עולמו של הילד והוא יכול לראות אותם ברחוב, בגינה או בבית. מילא בובה, מילא אמא, אבל פרפר וארנבת? למה דווקא הם? למה כלבלבים מופיעים פחות מהם? [...]

כמה המלצות ואזהרות מתוך נסיון קצר של חמישה ימים יפים בברלין, וכתובות באינטרנט שיעזרו לכם ללמוד ממי שבאמת יודע, לא כמוני התיירת לרגע. קודם כל – הבלוג "ברלינרית". טל אלון חיה באמת בברלין כבר כשנה עם בעלה המקומי ושני ילדים. מה שאומר שהיא גם חיה את החיים בה וגם יודעת לכתוב על זה. גם אם [...]